השבוע באמנות - רומי אלון
עוד שבוע מגיע לסיומו, ואיתו עוד יצירה ישראלית עכשווית! והפעם, הסיפור של רומי ושל יצירת המחול שלה:
אני רומי אלון, בת 24, נולדתי וגדלתי במושב בית לחם הגלילית בעמק יזרעאל. כשהייתי בת 5 הלכתי עם אמא שלי לראות את "מפצח האגוזים" של הבלט הישראלי, ומאותו יום ידעתי שאני רוצה לרקוד. אני רוקדת מגיל 6 ועד היום. בתיכון עשיתי בגרות במחול ואחרי הצבא רקדתי בהכשרת רקדנים "מרחב מחול" בירושלים. וכיום אני סטודנטית באקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים. כשהייתי ילדה גם ניגנתי בפסנתר ולצערי נאלצתי להפסיק בגלל האינטנסיביות של המחול. זה היה ויתור שהיה קשה לי לעשות, אבל הבנתי שצריך לבחור. חוץ מזה אני מאוד אוהבת את הטבע, וחונכתי לשמור עליו ועל איכות הסביבה.
יצרתי השנה דואט שנקרא "כנף שבורה". הוא עדיין בתהליך אבל הופעתי איתו באקדמיה בסוף השנה יחד עם רקדנית שהייתה שותפה לתהליך היצירה. בהשראת הדואט יצרתי גם סרטון וידאו שלקח את היצירה למקום חדש. זאת הייתה התנסות מעניינת. אני מרגישה שהרבה מתהליך היצירה קרה דרך התת מודע. כשאני מתחילה ליצור אני לא בדיוק יודעת על מה זה הולך להיות, אני רק יודעת שיש משהו שמרגיש לי נכון וזה מה שצריך לקרות. אני סומכת על תחושת הבטן שלי תוך כדי תהליך היצירה בידיעה שהדברים יתבהרו. בסופו של דבר הבנתי, שהיצירה הזו מדברת על היצרים הפנימיים שלנו, ועל הצורך שלנו לבטא אותם בתוך המוסכמות החברתיות. זה מדבר גם על הדברים שאנחנו מצליחים להשיג בחיים ועל אלה שאנחנו מאבדים.
ביצירה בעיקר ניסיתי לבטא את עצמי, ולהביא את החוויות והתחושות שהביאו אותי ליצור את מה שיצרתי. ולמרות זאת, כל אחד יכול לקחת את היצירה למקום האישי שלו וזה היופי באומנות בעיניי. אני חושבת שביצירה הזאת יש מקום להרבה אינטרפרטציה וכל אחד יכול לראות בה חלק קטן מעצמו.
באופן כללי, אחד הדברים שהכי משמחים אותי זה לשמוע אנשים שהתרגשו לראות משהו שיצרתי, זה מדהים לדעת שהאומנות שלי הגיעה לאנשים אחרים ונגעה בהם, וזה נותן לי מוטיבציה להמשיך ליצור ולהופיע. ומעבר לכך אני חושבת שגם בתהליך היצירה עצמו אני לומדת הרבה על עצמי, ופוגשת נקודות חדשות שעולות מתוך המחקר בחיפוש אחר המשמעות של היצירה. ליצור זו חוויה מאתגרת שיכולה להיות לפעמים גם מתסכלת, אבל האתגר הזה הוא ממכר ומאוד מפתח את המוח וכמובן את החוש היצירתי. זה גורם לי לחשוב מחוץ לקופסה ולהגיע למקומות חדשים.
למי שקורא או קוראת את הפוסט הזה, אל תפחדו לצפות בהופעות מחול או באומנות בכללי ולקחת את זה למקום האישי שלכם. לא תמיד חייבים להבין למה התכוון בדיוק הכוריאוגרף, כי האומנות נמצאת בכל אחד מאיתנו ואין בה נכון או לא נכון. התהליך היצירתי של כל אחד מאיתנו קיים בנו גם בתור צופים. ואם חשקה נפשכם ליצור- אל תפחדו! תעזו לעשות את זה, לא משנה כמה זה מאתגר!
אנחנו מודות ומודים לרומי על השיתוף, ומזמינים גם אתכם לשתף ולהגדיל ביחד איתנו את הבמה ליצירה וליוצרת. שיהיה לכולנו סוף שבוע נעים ויצירתי
