• Nimrod Radian Gordon

השבוע באמנות - אליסף הימלפרב

"או שנוותר על כל זה נשב בנוח בשעת צהריים יש ספסל נדנדה ומשחק או שנפתח קצת לב ונגדל ככה באור הזה הבנת אותי בדרכך בלי מילים וקלישאות את באה אליי ואני נשבר תמים ורמאי כואב ואוהב"


אני אליסף הימלפרב, בן עשרים ושתיים מנוף איילון. זה ליד מודיעין. אני מאוד אוהב לכתוב, התחלתי לפני כמה שנים לכתוב טקסטים ולפרסם בפייסבוק. מסתבר שאנשים אוהבים את זה ומתחברים לזה. בעיניי ההגדרה לאמנות היא יצירה שאדם נחשף אליה והיא עושה לו משהו בפנים, זה נוגע בו. אני אסיר תודה על הזכות הזאת לשתף.


כתבתי את הטקסט הזה אחרי איזה שהוא משבר שקרה לי בזוגיות. היה שם המון תסכול מהניסיון החצי כושל להסביר אחד לשנייה רגשות ומחשבות. אחרי כמה שעות כתבתי את הטקסט הזה כדי לנסות להסביר בכתיבה את מה שאני לא מצליח להסביר בדיבור.


ניסיתי לבטא את הרגשות שלי דרך הטקסט הקצר הזה. בשעת משבר וסערת רגשות, הרבה פעמים המילים מתבלבלות וקשה מאוד להיות בהקשבה אמיתית. ניסיתי להעביר את חוסר האונים שלי, את ההודאה בפגמים שלי ואת האהבה שלי למי שהטקסט הזה היה מכוון אליה.


הכתיבה מוסיפה המון ערך רוחני לחיים שלי, היא מחברת אותי לכל היופי בעולם הזה. גם יופי של כאב וגם יופי של שמחה. בעיניי, מי שמחובר ליצירה יכול לראות פואטיקה בכל מקום. גם בעלה קטן בחצר וגם באגזוז של אוטובוס בתחנה מרכזית. אמנות מוסיפה לי רוח והשראה, כל סוג של אמנות. אני חושב שהבמה הזאת היא יוזמה מבורכת ביותר להוסיף עוד אור וטוב לעולם הזה, אסיר תודה על ההזדמנות לשתף.


למי שקורא את הטקסט הזה הייתי רוצה להגיד שיבטא את עצמו, בכל דרך שהוא חושב שמתאימה לאותו ביטוי. הפחדים שלנו גדלים בחושך ומתים באור החשיפה.

אוהב



© 2020 האתר נבנה באמצעות Wix.com

info@parto.org.il   |  Israel Tel Aviv, תל אביב יפו - ישראל |

  • Facebook Basic Black
  • Black Instagram Icon
  • YouTube