תכירו את עדי פז!

אנחנו שמחות.ים להחזיר מסורת ישנה ואהובה, ולהמשיך לשתף אינטרנטית את החיבור האישי שלנו לעולם האמנויות ולעמותה. והפעם, בואו לקרוא על המנטורית הנהדרת שלנו, עדי:

Adi Paz

מגיל מאוד קטן, מאז שאני זוכרת את עצמי, היתה לי מן ידיעה פנימית ברורה שיש בי ממש צורך קיומי לבטא את עצמי דרך תנועה, דרך דמויות, דרך ריקוד, דרך תאטרון, דרך נגינה, דרך שירה, דרך אמנויות הבמה. הבנתי שזו דרך והיא הדרך הייחודית שלי, וזו לא היתה שאלה בכלל, זה פשוט היה חלק בלתי נפרד ממי שאני, כך נבראתי.

אני מדברת ומתקשרת בתנועה בכל רגע נתון, אחרת אני מרגישה שלא לגמרי מבינים אותי. ״תזהרו עדי מדברת עם הידיים!״ זה משפט שאני שומעת הרבה... עבורי עולם התנועה הוא למעשה כלי שמאפשר לי בפשטות להיות אני, כשאני רוקדת אני בצורה הכי אותנטית שלי, אני רוקדת אותי ״כאן ועכשיו״.

בעולם התאטרון התאהבתי גם בגיל מאוד צעיר, ובאופן מפתיע גיליתי שגם שם, דווקא כשאני משחקת דמויות אחרות, אני שוב בצורה הכי אותנטית שלי אך מכיוון אחר- אני מבטאת חלקים באישיותי שהיו חבויים, נסתרים, אפלים, או מצחיקים. גיליתי שעבורי המשחק הוא למעשה כלי שיכול להוות השתקפות לעולם הפנימי של הנפש, כלי שמאפשר לי המון חופש יצירתי לבטא את עצמי בכל מיני זוויות בעולם הזה.

כיום אני יכולה לומר בוודאות שנבראנו עם כלים מדהימים כמו תאטרון ומחול, שיכולים להוות עבורינו ככלים של ריפוי, אחדות והתפתחות אישית וחברתית. אמנויות בכלל, ואמנויות הבמה בפרט לדעתי מציעות כלים שיכולים לעזור ולתרום לכל אחד ואחת מאיתנו להתבטא, להתחבר אל עצמינו ואל אחרים, להרגיש מקובלים, מיוחדים, אהובים, חופשיים ויצירתיים, כלים אשר יכולים להכניס הרבה שמחה ואור אל חיינו. הכלים האלה נמצאים כאן בכדי לשחרר מתוכנו ביטוי של אהבה על כל גווניה, והם צריכים להיות נגישים לכולם.

אין זה משנה וזו לא המטרה מבחינתי- להיות רקדן או שחקן או זמר מוצלח ומפורסם. המהות היא לאפשר לכל ילד/ה, נער/ה באשר הם להתבטא, לחשוב, להשתחרר, להתנסות ולצרוך אמנות, בכדי להרחיב את התודעה ובכדי להיות בני-אדם מכבדים וטובים יותר.

מוקירה מכל הלב את יוזמת העמותה הנהדרת הזו וחבריה המדהימים!(:

השבוע באמנות - רומי אלון

עוד שבוע מגיע לסיומו, ואיתו עוד יצירה ישראלית עכשווית! והפעם, הסיפור של רומי ושל יצירת המחול שלה:

Romy Alon

אני רומי אלון, בת 24, נולדתי וגדלתי במושב בית לחם הגלילית בעמק יזרעאל. כשהייתי בת 5 הלכתי עם אמא שלי לראות את "מפצח האגוזים" של הבלט הישראלי, ומאותו יום ידעתי שאני רוצה לרקוד. אני רוקדת מגיל 6 ועד היום. בתיכון עשיתי בגרות במחול ואחרי הצבא רקדתי בהכשרת רקדנים "מרחב מחול" בירושלים. וכיום אני סטודנטית באקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים. כשהייתי ילדה גם ניגנתי בפסנתר ולצערי נאלצתי להפסיק בגלל האינטנסיביות של המחול. זה היה ויתור שהיה קשה לי לעשות, אבל הבנתי שצריך לבחור. חוץ מזה אני מאוד אוהבת את הטבע, וחונכתי לשמור עליו ועל איכות הסביבה.

יצרתי השנה דואט שנקרא "כנף שבורה". הוא עדיין בתהליך אבל הופעתי איתו באקדמיה בסוף השנה יחד עם רקדנית שהייתה שותפה לתהליך היצירה. בהשראת הדואט יצרתי גם סרטון וידאו שלקח את היצירה למקום חדש. זאת הייתה התנסות מעניינת. אני מרגישה שהרבה מתהליך היצירה קרה דרך התת מודע. כשאני מתחילה ליצור אני לא בדיוק יודעת על מה זה הולך להיות, אני רק יודעת שיש משהו שמרגיש לי נכון וזה מה שצריך לקרות. אני סומכת על תחושת הבטן שלי תוך כדי תהליך היצירה בידיעה שהדברים יתבהרו. בסופו של דבר הבנתי, שהיצירה הזו מדברת על היצרים הפנימיים שלנו, ועל הצורך שלנו לבטא אותם בתוך המוסכמות החברתיות. זה מדבר גם על הדברים שאנחנו מצליחים להשיג בחיים ועל אלה שאנחנו מאבדים.

ביצירה בעיקר ניסיתי לבטא את עצמי, ולהביא את החוויות והתחושות שהביאו אותי ליצור את מה שיצרתי. ולמרות זאת, כל אחד יכול לקחת את היצירה למקום האישי שלו וזה היופי באומנות בעיניי. אני חושבת שביצירה הזאת יש מקום להרבה אינטרפרטציה וכל אחד יכול לראות בה חלק קטן מעצמו.

באופן כללי, אחד הדברים שהכי משמחים אותי זה לשמוע אנשים שהתרגשו לראות משהו שיצרתי, זה מדהים לדעת שהאומנות שלי הגיעה לאנשים אחרים ונגעה בהם, וזה נותן לי מוטיבציה להמשיך ליצור ולהופיע. ומעבר לכך אני חושבת שגם בתהליך היצירה עצמו אני לומדת הרבה על עצמי, ופוגשת נקודות חדשות שעולות מתוך המחקר בחיפוש אחר המשמעות של היצירה. ליצור זו חוויה מאתגרת שיכולה להיות לפעמים גם מתסכלת, אבל האתגר הזה הוא ממכר ומאוד מפתח את המוח וכמובן את החוש היצירתי. זה גורם לי לחשוב מחוץ לקופסה ולהגיע למקומות חדשים.

למי שקורא או קוראת את הפוסט הזה, אל תפחדו לצפות בהופעות מחול או באומנות בכללי ולקחת את זה למקום האישי שלכם. לא תמיד חייבים להבין למה התכוון בדיוק הכוריאוגרף, כי האומנות נמצאת בכל אחד מאיתנו ואין בה נכון או לא נכון. התהליך היצירתי של כל אחד מאיתנו קיים בנו גם בתור צופים. ואם חשקה נפשכם ליצור- אל תפחדו! תעזו לעשות את זה, לא משנה כמה זה מאתגר!

אנחנו מודות ומודים לרומי על השיתוף, ומזמינים גם אתכם לשתף ולהגדיל ביחד איתנו את הבמה ליצירה וליוצרת. שיהיה לכולנו סוף שבוע נעים ויצירתי